כיצד אפשר לנסות להימנע מקרעים בלידה

נושא כואב (תרתי משמע) שהרבה מאיתנו סובלות ממנו הוא הקרעים שנגרמים כתוצאה מהלידה

קרע בנרתיק (או פרינאום) הינו דבר שהרבה יולדות פוחדות ממנו, אפילו יותר מכאב הצירים עצמם, ובאמת הרבה נשים שילדו יעידו שזה כאב לא נעים שדורש כמה ימי החלמה במקרה הטוב ולפעמים אף שבועות.

חתך החיץ הידוע לשמצה שהיה נהוג בעיקר בלידות ראשונות כבר בקושי נעשה, ואם נעשה זה רק אם המיילדת רואה בכך צורך. לרוב הקרע יהיה ספונטני ולרוב יחלים יותר מהר מחתך חיץ (תלוי בגודל ובעומק).

ישנן כמה דרכים לנסות למנוע קרעים בלידה, אבל חשוב לזכור שאין הבטחה של מאה אחוז מכיוון שהרבה תלוי בגמישות האזור ובגנטיקה (לדוגמא ידוע שלג’ינג’יות יש נטייה גדולה יותר להיקרע…)

ישנם כמה דברים שאפשר לעשות מראש בשביל לנסות למנוע קרעים

עיסוי פרינאום

מהם היתרונות של עיסוי הפרינאום? מפחית את תחושת הצריבה והכאב בעת יציאת התינוק. מפחית את הסיכוי לחתך חיץ/ קרע במהלך הלידה. גורם לך להכיר את תחושת התמתחות העור באזור החיץ, כדי שיהיה לך קל יותר להרפות את השרירים במהלך הלידה.

אין לעסות את אזור השופכין (האזור העליון של פתח הנרתיק). יש לבצע עיסוי עדין. עיסוי נמרץ מדי עלול לגרום לצריבה או נפיחות. אין לבצע את העיסוי כאשר יש דלקת בנרתיק או כאשר יש הרפס וגינאלי פעיל. כמו כן, אין לבצע את העיסוי אם הינך סובלת מפטריה בנרתיק.

ניתן ומומלץ להתחיל משבוע 34 בעזרת שמן שקדים או שמן המיועד ספציפית לעיסוי פרינאום.

איך מעסים?

דבר ראשון- מעמעמים אורות ושמים מוזיקה נעימה, שכבי על קצה המיטה (ראש מושען על כמה כריות בשביל למנוע שכיבה מוחלטת על הגב ), תנשמי כמה נשימות עמוקות ותרפי את האגן. פסקי את רגליך והשעיני אותם על כריות הממוקמות בצידי רגליך.

בעזרת בן הזוג:

עליו לשמן את אצבעותיו (שתי האצבעות המורות) ולהחדיר אותן בעדינות לתוך הנרתיק לעומק של כארבעה סנטימטרים, עד הפרק האמצעי של האצבע.

אז, עליו לפסק את האצבעות בעדינות לצדדים וכלפי מטה ולהחזיק את המתיחה למשך דקה. תוך כדי לחץ קבוע יש להניע את האצבעות בצורת U או ערסל ולחזור על הפעולה כמה פעמים, ואחר כך לשחרר. ניתן לחזור על הפעולה כמה פעמים עם הפסקות לשימון ולהרפיה. תנחי את בן הזוג האם כואב/ רפוי מדי והוא ישנה את העוצמה בהתאם. בהדרגה צריך להגדיל את המתיחה למטה ולצדדים.

אם את עושה בעצמך:

השתמשי בבהונות של שתי הידיים. חשוב שתמצאי תנוחה שתאפשר לך גישה נוחה לנרתיק – למשל, עמידה כשרגל אחת ניצבת על כיסא. מראה יכולה לעזור.

הפעמיים הראשונות לא נעימות, אחרי זה העיסוי כבר פחות כואב מכיוון שאת רפויה יותר  (פיזית ונפשית).

אפי נו

האפי נו הינו מכשיר המדמה את ראש התינוק. זה נראה כמו בלון קטן (כאשר לא מנופח הוא בצורת בוטן) שמחדירים לנרתיק ובעזרת תרגול יומיומי לאט לאט מגדילים את הנפח כך שיגיע לגודל ראש ממוצע של תינוק. חשוב להקפיד לבצע את ההוראות כמו שרשום על מנת למנוע נזק לרצפת האגן.

אמבט אדי רוזמרין

בנוסף לעיסוי פרינאום ניתן לעשות אמבט אדי רוזמרין. שימי לב! זה לא מיועד למי שיש דליות במפשעה או בנרתיק או למי שסובלת מטחורים.

מרתיחים כליטר מי ברז, ויוצקים אותם לקערת סלט שלא תתאים יותר לשימוש ככלי אוכל. מוסיפים למים שבקערה כף שמן שקדים וענף קטן או מספר עלים של רוזמרין. מצננים מעט, ומניחים את הקערה ובה הנוזל בזהירות בתוך אסלת השירותים. יושבים על קרש האסלה למשך מספר דקות.

פני הנוזל צריכים להיות רחוקים עשרים ס“מ לפחות מהגוף. הטיפול צריך להיות נעים. אם חום האדים גבוה מדי, יש לקום מהאסלה ולהמתין שיצטנן עוד.

בלידה עצמה- מה ניתן לעשות?

להקפיד להישאר כמה שאפשר בתנוחה זקופה במהלך הצירים ע“מ שהעובר יוכל להתברג בצורה מיטבית באגן- כך קוטר הראש שלו יהיה צר יחסית, דבר שיכול למנוע קרעים.

תנוחת הלידה- ישנה מחלוקת האם לידה בכריעה או בתנוחה זקופה אכן עוזרת למנוע קרעים. ישנם האומרים שכך התינוק יוצא מהר יותר ואין למיילדת אפשרות לתמוך בפרינאום אם יש צורך בכך בגלל הגישה המוגבלת לאזור. ישנם האומרים שבתנוחה זקופה התינוק יוצא יותר בקלות ולכן אין צורך ללחוץ ונמנעים קרעים. המלצתי היא ללדת בתנוחה שהכי נוחה לך- בכריעה, על הצד או בעמידה ולוודא שלמיילדת יש גישה לפרינאום. בכל מקרה לא מומלץ ללדת על הגב מכיוון שזה מקטין את קוטר יציאת ראש התינוק וגורם לקרעים.

מה שכן- הימנעות מלחיצות מקטינה את הקרעים. לכן אני ממליצה לא ללחוץ מיד כשיש פתיחה מלאה, אלא לחכות לצורך ללחוץ (כל זה אמור כמובן אם הכל תקין). ישנו “רפלקס פליטת התינוק” שאם מחכים לו, התינוק יוצא ללא מאמץ, אך לרוב לא מחכים לרפלקס המופלא הזה ומנחים את היולדת ללחוץ עוד לפני שהוא מגיע.

דבר נוסף שכדאי להתארגן אליו מראש- להביא בקבוק שמן שקדים סגור ולזכור להגיש אותו למיילדת בשלב הלידה עצמה. בנוסף- קומפרסים חמים- להביא קערה ומגבות קטנות. למלא את הקערה במים חמים ולהכניס אליה את המגבות. לסחוט את המגבות, לוודא שהן לא חמות מדי ולהגיש למיילדת כשראש התינוק מתחיל לבצבץ. המיילדת (או בן הזוג, אם המיילדת תסכים) תניח את המגבות החמות על הפרינאום ובכך תגמיש את האזור. לאחר כל ציר טובלים מחדש את המגבת או מחליפים אותה.

תאפשרי לעצמך לצעוק באופן ספונטני בזמן שאת דוחפת, עדיף צעקות בטונים נמוכים, כאשר גרונך משתחרר כך גם הפרינאום.

ישנו שלב כאשר ראש התינוק מתחיל לצאת, שהמיילדת אומרת לך לעשות “פו פו פו” הקשיבי לה ואל תלחצי ברגעים אלה, כך הראש יוצא לאט יותר ונמנעים קרעים.

נקרעתי! מה עכשיו? איך להקל על הכאב?

קודם כל- מזל טוב! העיקר שהאוצר הקסום בידייך בריא ומאושר.

תבקשי זריקת הרדמה מקומית ותבקשי שיחכו עד שההרדמה תשפיע.

כדאי לבקש מאחות המחלקה להקפיא עבורך פד עם תמיסת מגנזיום סולפט ולהניח כתחבושת הגיינית, לרוב פדים כאלו מוכנים מראש במחלקות היולדות.

להקפיד על שטיפות מרובות, אם שורף כשעושים פיפי כדאי לשטוף את האזור עם דוש של מקלחת בזמן השירותים.

ישנם כמה תכשירים מומלצים בשוק, משחות ג’ל וספריי למינה,. למרוח בכל פעם שמתנקים ואף יותר.

לקום וללכת- עוזר להחלמה מהירה יותר. רק שימי לב להתאושש בקצב המתאים לך, לא למהר…

לבקש מרופא נשים שיסתכל על התפרים לפני השחרור-שיוודא שהכל תקין ומחלים בהתאם.

לעיתים ביום השביעי מתחיל לשרוף באזור התפרים- זה בסדר, זה חלק מתהליך ההחלמה.

אם מאוד כואב והכאב לא נחלש אלא רק הולך ומתגבר עם הזמן כדאי ללכת לרופא הנשים שלך, לפעמים תפרו לא טוב וצריך לשחרר תפר אחד או לעשות פעולה כלשהי שתקל על הכאב.

והעיקר- שיהיה בשעה טובה ובהצלחה!

הכותבת היא מוריה הברמן, אמא ל5 מתוקים. דולה ומדריכת הכנה ללידה054-5509178 ,מייל: [email protected]