לפתח קריירה או לגדל את הילדים?
פוסט אישי שהועלה בקבוצת "תשעה ירחי לידה" וקיבל הרבה הדהוד.
פוסט אישי שהועלה בקבוצת “תשעה ירחי לידה” וקיבל הרבה הדהוד.
עד גיל 33 עבדתי כמו משוגעת – מכירות שטח, מרדף אחרי לקוחות ועמלות, ריצות מפגישה לפגישה. בגיל 33 הכרתי את יוסף, התחתנתי, ובגיל 34 ילדתי.
חזרתי לעבודה אחרי הלידה – המנהלים לא התחשבו. הגעתי לאסוף את הילדה מהגן מותשת, בלי כוח לבית, לבעלי ולעצמי. אחרי חודשיים – פוטרתי. הרגשת הקלה עצומה, לצד חרדה כלכלית.
מה גיליתי בבית
הבית נקי ומסודר. יש לי זמן לדבר עם חברות, לבשל, להיפגש. אני מגיעה לאסוף את הילדה מלאת אהבה וגעגועים, בלי לחץ. הבעל מגיע לבית שמריח טוב, מקבל אוכל חם – ותוך דקה הוא משנה אווירה.
אני לא יודעת למה המלחמה של נשים בישראל היא על שוויון וקריירה – המלחמה הייתה צריכה להיות על האפשרות שלנו להיות עקרות בית, לפחות עד שהילדים מגדלים.
עדכון מהשטח (כחצי שנה אחרי)
פתחתי עסק עצמאי – את אתר “תשעה ירחי לידה”. עובדת קשה במהלך היום, אחרי הגן אני עם ביתי, ובערב חוזרת לעבודה. לא חזרתי לטירוף של שכירה – ואין שמחה ממני.
אתן מוזמנות להגיב – מה אתן חושבות ומה הייתן רוצות שיקרה אצלכן?
