ניקוב אוזניים
חשבתן לנקב את האזניים לילדה? אולי כבר ניקבתן? אתן חייבות לקרוא את הפוסט הזה.
אני מאלו שהעדיפו לחכות עם ניקוב האזניים עד שהילדה תבקש בעצמה. היום הזה לא איחר להגיע וכבר בגיל 3 היא ביקשה וקיבלה חורים באזניים ועגילים במתנה.
דאגנו לשים משחות, אנטיביוטיקה, לסובב, לנקות ואחרי מספר חודשים עם עגילים רפואיים, עברנו לעגילי זהב.
לא מזמן, הבחנתי שאין סוגר לעגיל. קניתי סוגר חדש וסגרתי לה את העגיל בתחושת “איזה מזל שעליתי על זה לפני שעגיל הזהב נפל והלך לאיבוד”.
לאחר מספר ימים אבא שלה ניסה לסובב לה את העגיל ללא הצלחה. קצת משחק עם האוזן והצצה פנימה והוא הבין… הסוגר הקודם לא נפל, הסוגר הקודם נבלע! בתוך האוזן.
עגילי זהב, של כמעט שנה, ללא אלרגיות או רגישות ידועה, ללא שום סימן מקדים וללא שום כאב שהילדה התלוננה עליו, בשקט בשקט ובלי שאשים לב, האוזן “אכלה” את הסוגר שפשוט נכנס לגמרי אל תוך החור ונעלם בו.
אני אחסוך מכן את תיאורי הסבל שהילדה עברה אצל כירורג ואת הדמעות שהורדתי. מה שבאמת חשוב, אלו המסקנות לאחר שיחות עם אחיות ורופאים שאמרו שהמקרה שלנו הוא מאוד שכיח.
מסקנות חשובות לכן
ברמה העקרונית אין שום בעיה לנקב אזניים בגיל צעיר, יש מי שמעדיפה לחכות ויש מי שלא, וזה בסדר. נדיר שיש רגישות, אבל אם בוחרים לנקב בגיל צעיר:
- הקפידו לסובב כל הזמן
- לחטא ולנקות
- לשים סינטומיצין או משחה אנטיביוטית אחרת
- ולא למהר לעבור לעגילים אחרים – תשארו עם העגילים הרפואיים שבועות, חודשים וגם שנה אם צריך
גם אם ניקבתן בגיל מבוגר יותר, זה לא אומר שהילדה מוגנת. אחרי שנה פתאום האוזן יכולה “להתעורר” ולהשלים את החור. תמיד לסובב, תמיד להסתכל ומידי פעם להוציא את העגיל, לחטא ולהחזיר.
הטיפ הכי חשוב שלא מספרים בחנויות: גם הרופאים וגם האחיות אמרו שהטעות הכי גדולה עם ילדות זה לקנות להן עגיל עם סוגר. מה שקורה זה שהאוזן גדלה ומתפתחת ולפעמים העגיל הסגור פתאום נהיה לוחץ (ממש כמו שקרה לכן עם טבעת הנישואים בהריון). הבנות לא מרגישות ואנחנו לא יודעות.
הפתרון: עגילים ללא סוגר – חישוק קטנטן או פשוט עגיל שהוא יחידה אחת.
ברוך השם אנחנו אחרי, ועלינו על זה יחסית בזמן, כבר לא כואב לה, אבל היא לא רוצה כרגע לשמוע על עגילים אז נחכה כמה שצריך. אבל אתן, היו ערניות וטפלו בעגילים כמו שצריך, כדי שלכן זה לא יקרה.
