הדרכה להתחלה קלה - מה שכל יולדת צריכה

אמא יקרה, לא מזמן ילדת ויכול להיות שגילית שזה לא בדיוק דומה לאיך שחשבת שזה יהיה… יכול להיות שאת מוצאת את עצמך עייפה מאוד, עם פליטות על הכתף ואותה פיג’מה במשך יומיים שלושה? את רוצה לעשות את הכל על הצד הטוב ביותר, את באמת רוצה אבל זה קשה! למה הוא בוכה? הוא כבר אכל והחלפת לו חיתול את כל כך רוצה להבין אותו.. אבל את מרגישה שאת לא מצליחה להבין אותו, והעולם לא מבין אותך

לכל אחת חווית הלידה היא שונה. יש כאלה שהיה להן קל וכאלה שהיה להן קשה. יש כאלה שהתאהבו בתינוק שלהן ברגע הלידה וכאלה שלקח להן זמן (כמוני…). לא משנה איזו אמא את, כזו שנולדה עם אינסטינקטים אימהיים או כזו שלמדה עם הזמן. לא משנה אם את אמא בפעם הראשונה או זה הילד השלישי, תינוק חדש הצטרף למשפחה ואיתו הגיעו שאלות רבות (חדשות וישנות), חששות והמון התרגשות.רובנו מכירות את זה, אחרי הלידה אנחנו כואבות, הורמונליות, בוכות (כמעט) מכל דבר ובנוסף לזה יש גם מישהו נוסף שצריך לדאוג לו. מישהו שלא יכול לדאוג לעצמו (ואני לא מתכוונת לבעל…), מישהו שכל קיומו תלוי בנו – התינוק שלנו. אני זוכרת שעמית נולד לא היה לי מושג מה לעשות, בהתחלה היה אוכל, ישן, בוכה, פולט ומחרבן. לא ידעתי שרוב היום אסתובב עם פיג’מה עם ריח של מטרנה ושאהיה כל כך עייפה שלא יהיה לי כוח ללכת לישון. אחרי שבועיים שבעלי היה איתי בבית הוא חזר לעבודה ואני נשארתי עם עמית בבית, רק שנינו. זוכרת טוב את המחשבות שלי… למה איך שאני מניחה אותו בעריסה הוא מתעורר, למה הוא לא אוהב לשכב על הבטן, האם הוא רעב, האם אכל יותר מדי, מה אני אמורה לעשות איתו כשהוא ער, האם זה בסדר שהוא נרדם על הידיים, כמה שכבות להלביש, האם זה בסדר שאני רוצה קצת שקט לעצמי…כשעמית היה בן חודש וחצי קיבלתי את אחת המתנות הכי טובות, מפגש עם מדריכה להתפתחות תינוקות. היא הבינה אותי, הכילה אותי ועל הדרך עזרה לי להבין טוב יותר את עמיתוש שלי.אני ברת מזל, היתה מסביבי מערכת תמיכה חמה ומחבקת והיתה לי עזרה.מהחוויה האישית שלי נוצרה ה“הדרכה להתחלה קלה”במפגש אישי, בזמן שהכי נוח לך נדבר על השינוי שהתרחש במשפחתך ותוכלי לקבל מענה לשאלות הרבות שמסתובבות לך בראש. בסוף המפגש יהיה ברשותך ‘ארגז’ כלים מעשיים.כלים כגון: דרכי הרגעה ומענה יעיל לבכי, הקלה בגזים וכאבי בטן, דרכי החזקה לרך הנולד ואיך לעודד שכיבה נינוחה על הבטן. איך להניח במיטה, מבלי שיתעורר, אחרי שנרדם על הידיים. הדרכת מנשא ועוד.כלים אלו ואחרים יעזרו לך ולתינוקך להיות שלווים יותר עם הרחבת המשפחה.תחשבו לרגע איך היו נראים חיינו אם יחד עם התינוק החדש שהגיע היינו מקבלות חוברת הדרכה…אשמח שתתקשרו אליי בכל שאלה שיש לכן לגבי ההדרכהסער נוה     052-2569192אני מעניקה 10%הנחה לבנות קבוצת תשעה ירחי לידהקישור לדף הפייסבוק שליקישור לאתר שלי

שמי סער, ילידת שנת 70, אמא של עמית ונשואה לשי.

את האימהות פגשתי בגיל מאוחר. כשחברותי חלמו על תינוקות אני חלמתי לפתוח בר משלי. כשהן גידלו ילד בן 12, אני הסתובבתי בחודש התשיעי להריון עם הבטן הגדולה בין השולחנות במסעדה שניהלתי והייתי בטוחה שאני אחזור לזה גם אחרי הלידה. תמיד הייתי בן-אדם של אנשים ותמיד הייתי בצד של לתת שירות לאחרים עם חיוך. במהלך ההריון הייתי מאד מחוברת לבטן שלי ותשעת החודשים האלו היו חוויה נפלאה.

עמית נולד בניתוח קיסרי, ועל פניו הכל היה נהדר. חזרנו הביתה אחרי כמה לילות במלונית של בית-החולים. בבית הכל היה מסודר, בעריסה היו מצעים, הבגדים מקופלים בשידת ההחתלה, בקבוקים מסודרים על המדף, בקיצור הכל היה מוכן לקטן.

ואז הגיעו הטלפונים, הברכות, המבקרים והשאלות…נו, התאהבת בו כבר? אז זהו שעוד לא… לא הבנתי למה אני לא מתחברת אליו. הרי כשהיה בבטן דיברתי אליו כל יום, ניסיתי לדמיין איך הוא יראה, האם יהיה דומה יותר לי או לאבא שלו, ואיך אני מסתדרת איתו יופי-טופי בלי שום בעיות. אני מודה שהיתה זו תקופה מאד רגשית עבורי כשהבנתי לאט לאט שהורות זה קשה עד בלתי-אפשרי לפעמים, הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטלית, ולא הכל ורוד…

חודשיים לתוך חייו של הקטנצ’יק, חברה טובה אמרה לי שתינוק צריך הורים שפויים. זו היתה עצת המאה מבחינתי, עצה פשוטה שגרמה לי להבין כמה אני לא יודעת ומבינה, וזה שיש ממי ללמוד. אותה חברה נתנה לי מתנת לידה נפלאה – מפגש עם מדריכה להתפתחות תינוקות.

כבר אחרי המפגש הראשון הרגשתי טוב יותר עם עצמי. הבנתי שיש הרבה אימהות שמרגישות כמוני, שלא יודעות מה לעשות עם הבכי שלו, איך להחזיק אותו ושלא הכל מושלם כמו בסרטים. ראיתי במו עיני שיש דרכים להתמודד עם כל בעיה, וזה פשוט הקסים אותי.

כשחזרתי לעבודה אחרי חופשת הלידה, החלומות שלי כבר לא היו אותו דבר. לא רציתי לחזור מהעבודה מאוחר בלילה, רציתי להיות עם התינוק שלי. הפיטורין שלא אחרו לבוא היו מתנה, ואז גם הבנתי שאני רוצה לעשות משהו אחר בחיים, לשנות כוון. נפגשתי עם יועצת הכוון-תעסוקתי ואחרי המפגש יצאתי עם תובנות – אני רוצה לעבוד עם אימהות ותינוקות, להיות שם עבורן כמו שהיתה המלווה ההתפתחותית עבורי.

משם הדרך ללימודים היתה קצרה. נרשמתי לקורס מדריכים להתפתחות תינוקות במכללת צעד-ראשון ואחרי שנתיים של לימודים קיבלתי את התעודה.

היום אני יכולה לאמר בלב שלם שאני שמחה ונרגשת לפגוש את האימהות, האבות והתינוקות ולקחת חלק בדרך שלהם להפוך למשפחה.