איך לייצר תחושת שייכות בתוך המשפחה?

הילד, ע“פ תפיסתו של אדלר, כמו כל יצור אנושי, הוא קודם כל יצור חברתי. לכן כל מעשה, התנהגות, אמירה, מחשבה או הרגשה מונעים מתוך שאיפה אחת בולטת – להיות שייך.

לפעמים אפילו ילד שגדל בתוך המשפחה הביולוגית שלו לא תמיד מרגיש שייך. לפעמים אנחנו יוצרים תחושת דחייה מבלי לשים לב, ללא כוונת תחילה.

כוח המילה

למילה יש משקל מאוד חזק – אפילו יותר מאבן שנזרקת ופוגעת. הנזק של מילה הוא לפעמים נזק שאינו בר תיקון. מותר לצעוק ולכעוס, מותר להציב גבולות, אך יש דרך ראויה לעשות זאת.

אסור לעשות השוואה בין אחים – ההשוואה גורמת לתחושה קשה ולחוסר שייכות. הוא חייב להיות יישות בפני עצמו.

מצא את הייחודיות של כל ילד

חשוב למצוא בכל אחד מהילדים את הייחודיות שלהם. אם ילד ייכשל בבחינה – גם אם יקבל 60 או 40 זה בסדר, תעצימו אותו. הציון לא מאפיין אותו ואת מי שהוא.

אחריות = שייכות

מגיל צעיר מאוד הילדים יכולים לעשות דברים בבית. חשוב להאציל אליהם אחריות ולתת להם להרגיש אחראים ושייכים.

הרבה פעמים כשאנחנו מונעים מהם לעזור בבית – אנחנו גוזלים מהם את האופציה לעשות למען האחר.

“קריירת המועילות” מתחילה בגיל צעיר. ככל שהילד יקח חלק יותר פעיל במטלות הבית:

• הוא ירחיב את תחומי האחריות שלו
• ירגיש שזקוקים לו
• ירגיש שייך
• ירגיש פחות צורך להסתגר ולהתנתק
• יקבל תחושה של ערך עצמי

דרכים נוספות לתחושת שייכות

• לדבר בגובה העיניים – לתת לו כבוד, גם אם הוא קטן
• להתייעץ עם הילד – להגיד לו כמה חשובה לנו דעתו (איך לסדר את החדר, איפה להניח דברים)
• לשתף בחוויות מהיום שלכם – מקרב את ההורה לילד
• בילוי זמן איכות ביחד – משחק קופסה, פארק, ארוחות משותפות
• זמן איכות אחד-על-אחד עם כל ילד בנפרד – יעצים יותר, ייצור שינוי

כשעונשים לא תורמים

עונשים משיגים את הפעולה ההפוכה – הילד מרגיש מושפל וכואב ואינו פנוי ללמידה פנימית.

למשל אם ילד איבד חפץ – לא נגיד “יופי, מגיע לך, לא שמרת”. נשתתף בצערו, נביע חמלה. הוא כבר עצוב, הוא למד לקח ובפעם הבאה ידע לשמור יותר טוב.

סיכום

אחריות = שייכות – הם הולכים ביחד אחד עם השני ומגדילים ומעצימים את הילד.