סמכות הורות והצבת גבולות – בסיס לילדים מאושרים

ילד שחי ללא גבולות ומקבל כל מה שהוא רוצה הוא ילד אומלל. למה אומלל? הוא אינו יודע לדחות סיפוקים, כל מה שהוא רוצה זה עכשיו ומיד, מה שייצור בהמשך תיסכולים והתמודדות קשה עם “לא”.

סמכות היא היכולת שלנו להעמיד גבולות, להנחות ולהוביל את הילדים לפי החוקים שקבענו בבית.

לכל משפחה יש סולם ערכים – ואותם ערכים הם שמעצבים את הגבולות שלנו של מה מותר ומה אסור.

הסכנה של הליכה ברגליים אחורה

החלטתם שהילד מקבל ממתק אחד ביום, אך הגעתם עייפים מהעבודה, הילד מנדנד, ואתם נכנעים ונותנים לו שוקולד. אופס – עברתם על הגבול שאתם הצבתם.

איך אתם נראים בעיניו? העברתם לו מסר סמוי שהוא יכול לחצות את הגבול ושאתם לא סמכות. מחר ינסה שוב וגם מחרתיים.

ילדים זקוקים, צריכים ויותר מכל משוועים לגבולות. כשהורים עם המון נקיפות מצפון נותנים לילד כל מה שירצה, לא רק שהבעיות לא תיפתרנה אלא הן תתעצמנה.

עקרונות מפתח

הגבול חייב להיות מוגדר בצורה ברורה

שעת מסך אחת ביום, שעה מסוימת לחזרה מבילוי, ממתק אחד ביום. כל אחד והגבול שהוא מציב.

מי שומר על הגבול?

אתם ההורים אחראים לשמירת הגבול. אם החלטתי על שעת מסך אחת – אני זו שצריכה להקפיד שכך יהיה.

חייב להיות הסבר ברור ומשכנע

ילדים הם לא מריונטות. הסבירו למה הצבתם את הגבול:

• “הקרינה מסוכנת לבריאות” – הוא יבין ויכבד
• “ממתקים הורסים את השיניים” – יהיה לו קל לקבל

מה לעשות אם הילד לא עומד מאחורי הגבול?

לאכוף את הגבול. אם החלטנו שעה מסוימת ללכת לישון – לעשות הכל לפני כדי שזה יקרה. שיחה ברוח טובה פותרת ברוב המקרים את הבעיה.

לתת לילד תחושה שאני סומכת עליו

שהוא ידע לכבד את הגבול. גם אם הוא טועה – מטעויות רק לומדים.

טיפים נוספים

• לאפשר גמישות – שלא הכל יהיה מותר ואסור. רצוי לתחום ל-4 גבולות אדומים בלבד
• להתאים את הגבולות לגיל ולא להגזים
• להיות רגישים ומכילים – לא לשלוף “עונש” בגלל כעס/עצבים/עייפות
• תקיפים אך לא תוקפניים
• אסרטיביים, אמירות קצרות וברורות – ממוקדים וענייניים ללא משא ומתן

עקביות והתמדה הם סוד העניין. ברגע שתהיו עיקביים בהצבת הגבולות תוך שמירה על כבוד הילד – הרבה דברים ייפתרו.

“גבולות יצרו אצל הילדים ביטחון ותחושת אחריות. כשהילד מבין מה מצופה ממנו הוא בטוח בעצמו ויציב.”